מתי נכון להשתמש ב Low Code?

כאשר יש פלטפורמת פיתוח מהירה (תפ"מ), חדישה, עם Time to Market נהדר, נכון לזרוק את המערכות הקיימות על כל ההשקעה בהן והידע הקיים ולהתחיל מבראשית?

כמובן שלא.

אז כיצד נכון לשלב את פלטפורמה לפיתוח מהיר?

השלב הראשון הוא ההבנה ש"אנחנו בבעיה" ורוצים ומוכנים לנוע לפתרון. המשמעות היא שיש לפנות לנושא קשב ארגוני ותקציב.

השלב השני הוא בחירת פלטפורמה שבראייה רחוקת טווח מסוגלת לשמש את הארגון למטרותיו. כך שהיא נבנית מלכתחילה כאחד מ"קווי הייצור" וכל פיתוח בה ייעשה בראיה ארוכת טווח.

השלב השלישי הוא בניית אסטרטגיה ארוכת טווח, המתכננת כיצד תוטמע הפלטפורמה בפרויקטים מקטנים לגדולים (בסדר עולה), Side By Side לאפליקציות "נושאות הנטל" האירגוני וכיצד תפותח הארכיטקטורה בראייה ארוכת טווח.

השלב הרביעי הוא זיהוי "נקודת הפריצה". זו הנקודה בה ניתן לממש פרוייקט העומד באסטרטגיה הארגונית.




לשם כך, אספנו כאן מספר Use Case-ים כדוגמאות לבעיות שנכון שיניעו את הארגון לפעולה:


בפיתוח אפליקציות למובייל

בקצב די מהיר, ממשק המשתמש העיקרי נע לכיוון המובייל. משום כך, כמות הפיתוחים המיועדים לממשק משתמש כזה עולה וכך גם קצב הגידול.

ארגונים שעדיין לא בנו אסטרטגיה לפתרונות מחשוב/תהליכים פנים או חוץ ארגוניים מבוססי מובייל – כדאי שינועו לפעולה.

פלטפורמות לפיתוח מהיר נותנות היום מענה מצוין.

אז תארו לכם שבמקום להחזיק מחלקות פיתוח עם מיומנויות שונות, אותם צוותי פיתוח מפתחים תהליכים ארגוניים אחידים למסכי המובייל יחד עם הפיתוח למסכי ה web. לעיתים נרצה לעצב מסכים נפרדים עבור הDevice-ים השונים, לעיתים ממש אותו מסך ישמש על פני Device-ים שונים (responsive) הכול בהתאם לצורך. החיסכון הארגוני אינו נובע רק מאיחוד צוותי הפיתוח, אלא גם מתחזוקה וניהול שינויים ארגוני עקבי.


בפיתוח חדש

כאשר בארגון קורה שינוי מהותי, אם בדמות מוצר חדש, שירות חדש או מבצע, הזמן הלוקח לארגון להביא את השינוי לשוק, הופך להיות הערך המוסף העסקי של הארגון. משך הזמן להשקה ומסוגלות הארגון לתמוך באופן מלא ואינטגרטיבי לשאר המערכות הוא בעצם זכות הקיום של הארגון על פני המתחרים.

צורך של מערכת מהותית חדשה היא "נקודת פריצה" נהדרת לשימוש בתפ"מ. פיתוח מבראשית (from scratch) על גבי התפ"מ משוחרר מהחוב הטכני ומשוחרר מרוב בעיות העבר.

יתרה מזו מערכות חדשות, כגון מערכות ה Low Code, מבוססות על טכנולוגיה חדשה בכמה דורות ממערכות ה Legacy, בדיוק כשם שרכב חדש מכיל יותר מערכות בטיחות, צורך פחות דלק, מספק יותר נוחות ועולה פחות מבעבר.


כאשר המחסור בכוח אדם מקצועי הופך לאתגר

ליחידות IT קשה להתמודד עם חברות המפתחות מוצרים על ההון האנושי. תנאי השכר ורמת החיים המוענקת לאנשי פיתוח מוכשרים, בעיקר על ידי חברות עתירות ממון, משאיר את הארגונים שלצורך שרידותם העסקית חייבים הרבה פיתוחים - מאחור. גישת ה Low Code היא בעצם הפתרון המעשי ביותר המאפשר למפתח מוכשר, להפיק תוצרת בכמויות, אבל גם פותחת דלת למפתחים מתחילים ולשילוב בעלי מקצועות אחרים בתחום הפיתוח. בכך ארגונים מסוגלים להשתלב ולהתחרות גם כאשר הם מתקשים בגיוס או לא עומדים בתקציב הפיתוח של מתחריהם.


כשיש הכרח ברגולציה כגון GDPR או כאשר יש צורך בהשקעה משמעותית באבטחת מידע

התאמת ארגון על שלל המערכות שבו לעמידה בתקנים ורגולציות בתחומי הכספים, אבטחת המידע, פרטיות הלקוח היא נטל כבד.

גם אם הארגון מבוסס על DataCenter מקומי ( On-Premise) כאסטרטגיה, עדיין, ישנן נקודות על ציר הזמן בהן הארגון יספק אבטחה טובה יותר כאשר האפליקציות מתארחות אצל ספק חיצוני. המשל המובהק הוא: שבכל בית, לעיתים עושים שיפוץ, באותה תקופה הבית לא נוח למגורים ולא מוגן בפני פריצות. מתוך הבנה זו אנחנו ממליצים לארגונים להשתחרר מקיבעון ולהבין שגם מעבר לענן, או שימוש בכלים חיצוניים לארגון הם חלק מארסנל כלים לגיטימי.

האופציה להעביר משקל לתשתית שמלכתחילה עומדת בתקנים הנדרשים כחלק ממעבר הארגון לתמיכה ברגולציה חדשה היא גם הזדמנות לשלב טכנולוגיה חדשה.


בפיתוחים מחלקתיים

כיום, ברוב הארגונים, כאשר מערכות ה IT לא עומדות בקצב, והן לא, מחלקות החברה לא יכולות להמתין ועושות שימוש במה שיש. ומה יש לרוב? איי מידע ענקיים ב Excel ולעיתים גם בכלים אחרים.

למעשה בהובלת ה IT אפשר לספק פלטפורמה ל Citizen Developer, שעל גבה יוכשרו משתמשים, יונחו גבולות, יוגדרו כללים ויבוצע תיאום ציפיות עם כל מחלקות הארגון ובקלות עבודה לפחות כמו ב Excel, איי המידע ינותבו לנחלי מידע שלאיטם זורמים אל ים המידע הארגוני.


בשלב ניתוח המערכת ובניית האב טיפוס מול הלקוח/משתמש

אחת משתי הבעיות המרכזיות באספקת פתרונות תוכנה בארגון היא ניתוח המערכות.

לעיתים, אנחנו לא מצליחים לנפות את הצורך מכל הבליל הנאסף. לעיתים הצורך משתנה, כחלק מדינמיות השוק אבל בעיקר כתוצאה מהאטיות שבאספקת הפתרון (עד שהוא מגיע, הצורך משתנה) ולאחרונה זה קורה בקצב גבוה. לא רק אצלכם בארגון, אצל כולם. התוצאה היא - סבבים של פיתוח חוזר (מדובר על ממוצע ריאלי בסביבות ה3 סבבים ליחידת פיתוח משמעותית) ובמקרים בהם השינוי קורה לאחר עליה לאוויר של יחידת הפיתוח - הכאב גדול יותר.

אחד הפתרונות הוותיקים הוא אשרור הניתוח באמצעות אב טיפוס. אולם בכלים הקיימים כיום, בניית אב טיפוס אורכת זמן רב מידי ומשאבי זמן הפיתוח לצורך הזה לא זמינים.

כאן בא לעזרתינו ה Low Code. מנתח מערכות ברמת מיומנות בינונית, כבר מסוגל לפתח את המסכים והתהליכים הנדרשים, בוודאי לרמה של המחשה (ולעיתים גם לרמת שימוש) ולאשרר את עבודתו מול לקוחותיו במהירות.


אחרי שנתנו כמה דוגמאות לאיתור "נקודת פריצה" לשילוב מערכת תפ"מ, אפשר וחשוב לדבר גם על בעיות הליבה של המחלקות הטכנולוגיות.


כאשר ה IT לא עומד בדרישה

ידוע שמרכזי הIT בארגונים סובלים מ:

1. הגבלת תקציב. ארגונים ממעטים להרחיב את תקציבי ה IT מאחר הם נחשבים לרוב כהוצאה ולא כהכנסה.

2. התחזוקה השוטפת של המערכות (מה שנקרא הזנב הארוך של כל המערכות המוטמעות).

3. כוח אדם. בישראל מומחי המחשוב דורשים שכר מאד גבוה, נוטים להעדיף את החברות שמפתחות מוצרים על פני יחידות ארגוניות ויציבותם במקום העבודה דורשת השקעה....

4. הצפה של דרישות חדשות בקטגוריות של: "הכרחיות לארגון", "קריטיות" או "דחופות". וזה כמובן מעבר לתוכנית העבודה השנתית.

אם כך, מערכת ה Low Code ( או ה התפ"מ), אשר מקצרות באופן משמעותי את המיומנות הנדרשת וכן את זמן הפיתוח, תהיה ממש הצלה לארגון.

מתחילים בקטן, קרי: בעת ביצוע ההרחבה הבאה של מערכת הליבה, על גבי התפ"מ ניתן להכשיר אנשים במהירות. רמת המיומנות הנדרשת יורדת, האפשרות לנהל את הידע הארגוני במערכות ליבה מקבלת זריקת עידוד, התקציב הנדרש יורד, התחזוקה קלה יותר ומכאן קצב הפיתוח הארגוני כולו עולה.

ומרחיבים את השימוש אט אט כך שיוצרים אבולוציה ולא רבולוציה.


לסיכום

מערכות Low Code או תפ"מ (מערכות תשתית לפיתוח מהיר) יהוו חלק גדל והולך של כיווני הפתרונות במחלקות ה IT.

כשחושבים על זה, למעשה – אין אלטרנטיבה. כבר היום ארגונים לא מסוגלים לעמוד בדרישה תוך פיתוח בשפות דור 3 וגם ארגונים ובתי תוכנה שממש מתמחים בפיתוח מוצאים את עצמם במירוץ בלתי אפשרי אחר עובדים מאחר ורמות הידע הנדרשות ממפתח מתקדם שעובד בכלים מעט יותר מתקדמים היא בלתי סבירה. חברת המחקר פורסטר מעריכה שהיקף המכירות של מוצרי Low Code יגיע ל 15 ביליון דולר ב 2020. חברת MarketResearch מעריכה שהגידול השנתי בשנים 2017-2025, בתחום ה Low Code יהיה בהיקף של מעל 50% לשנה. כמעט כל חברות הענן מפתחות כלים בתחום, כך שדי ברור שההשקעה הארגונית ב Low Code היא כיוון נכון.