ברור שפרויקטים המבוססים על פלטפורמת Low Code מתקדמת, נהנים מ Time to Market פנומנלי, כלומר: מהר ללמוד, מהר לפתח, ה Deploy הופך להיות טריביאלי, התיאום בתוך הארגון הדוק יותר ופרודקטיבי יותר. אז ממה צריך להיזהר?
אספנו מספר נקודות שיסייעו בחשיבה על הצעדים הראשונים ובהטמעה נכונה:
חייבים ארכיטקט מוביל
רענון: מנהלי פיתוח מאד אוהבים מפתחים פרודוקטיביים. כאלה שמפתחים הרבה ומהר. אז מה עדיף? מפתח חרוץ אך טיפש, או מפתח חכם אך עצלן? כן, כולנו מפחדים ממפתח מאוד פרודוקטיבי שמייצר כמויות אדירות של ... נזק.
מה הנמשל?: הפיתוח בפלטפורמת Low Code הוא מהיר. אפילו מפתח לא ממש מיומן, ימצא את עצמו מהר מאד פרודוקטיבי. מאידך החשש הארגוני הוא מאובדן השליטה, מאובדן הסטנדרטים, מתודולוגיה ואיכות. חוששים שמאחר וכל כך קל לפתח, כל מפתח ימציא מחדש את הגלגל.
על כן לכל תזמורת, חייבים מנצח. בעולם ה Low Code זה אפילו חשוב יותר, מאחר ובתזמורת בה מישהו מנגן בקצב מהיר מאחרים, תפקיד הסנכרון הוא קריטי.
ממשקים תחילה
כאשר ארגון בעל מערכות קיימות רבות, מטמיע פלטפורמה לפיתוח מהיר, האתגרים הראשונים והמהותיים ביותר יהיו הממשקים מול המערכות הקיימות. שכן, שם טמון כל הידע הארגוני. אולם בממשקים "it takes two to tango...", כלומר אם פיתוח ממשק מול מערכת ארגונית יהיה איטי, פלטפורמה לפיתוח מהיר תמתין...
תכנון מוקדם של ממשקים, כך שאינם מהווים צוואר בקבוק בפיתוח, בביצועים, באבטחת המידע ובוודאי ב Reusability הוא בסיסי להצלחת הטמעה של כל פלטפורמת פיתוח חדשה ובוודאי שאי אפשר לצפות מפלטפורמת Low Code להיות שונה.
להתחיל ליישם Low Code בקטן
מאחורי כל פלטפורמה עומד יצרן והוא משתמש בסדרה (בימינו - ארוכה) של טכנולוגיות. ואלה האחרונות משתנות ורצות קדימה כל הזמן (אבוי לנו אם לא). לדאבונינו יש לזה משמעות בחיי היומיום של כל מפתח בכל פלטפורמה. פלטפורמות ה Low Code אינן שונות. על כן, אנו ממליצים בחום, להטמיע את הפלטפורמה בצעדים מדודים. ראשית להתחיל עם פרויקטים קטנים ולהגדיל אותם בהתאמה למיומנות הצוות.
עם ההתמודדויות, יגיעו הפתרונות, יילמדו המעקפים הנדרשים, היכולות יובלטו, המיומנות הנדרשות תובהרנה ונהיה מוכנים הרבה יותר לאתגר הגדול יותר.
בדיוק כמו שאת האוכל שלנו אנו לועסים בטרם הבליעה (בכדי להתאים אותו ליכולת הבליעה והעיכול שלנו) כך צריך לגשת לכל טכנולוגיה. היתרון של פלטפורמות Low Code הוא שתהליך ההטמעה כולו, קצר באופן דרמטי מהפלטפורמות המסורתיות, אולם אין זה אומר שאפשר לפסוח על הסעיפים.
Mobile First
בארגונים רבים יש צורך לפגוש את הלקוחות באמצעות אפליקציות מוביל, ולשם כך הם צריכים לפתח מיומנויות ייחודיות. הגישה של Mobile First משרתת שתי מטרות: ראשית פלטפורמות ה Low Code המתקדמות נולדו לתוך העולם של ה Mobile ולכן הן ממלאות היטב את תפקיד "פלטפורמת הפיתוח למובייל" ושנית לרוב פרוייקטי המובייל הראשונים הם פרויקטים קטנים המתאפיינים בהנגשת שירותים קיימים ולכן אפשר להתחיל איתם "בקטן".
התמודדות עם התנגדויות
לאורך כל ההיסטוריה, טכנולוגיה וגישת פיתוח חדשה "נהנית" ממקלחת קרה מכל הכיוונים. זה לא ישתנה בהטמעת פלטפורמת Low Code. כיצד מתמודדים? פשוט מקשיבים לבעלי העניין ורותמים אותם לפי צרכיהם. למשל:
מפתחים מתקדמים יכולים לחשוש שהפלטפורמה באה להחליף אותם. נהפוך הוא. כל מפתח שואף להגיע מהר וביעילות לפתרון ולכן כלים לפיתוח המקצרים את כל העבודה "המשעממת" של הפיתוח יתקבלו בברכה. על ידי שימוש בכלים אלה, יכולותיו של המפתח מתעצמות בסדר גודל וכך גם הסיפוק שלו.
מנהלי מערכות מידע החוששים מהרחבת ה Shadow IT ישמחו לדעת, שיש דרך "זהב" המאפשרת למשתמשים לפתח, אבל באופן מבוקר ותחום ובכך דווקא קטן המתח בין ה IT לבין המשתמשים הרוצים לעקוף/לייתר את שירותיו. שביל הזהב, על גבי פלטפורמת Low Code הופך לשיתוף פעולה פורה. Win-Win קלאסי.
עולם הפיתוח המהיר לא המציא "פיזיקה חדשה" אבל הוא בהחלט נהנה מהעוצמה שספקי הענן מאפשרים, יחד עם היכולות לפיתוח לכל ממשק משתמש (עם קריצה משמעותית לעולם המוביל, שם החסך הגדול) ה Low Code הוא בעצם "מגש הכסף" של הטרנספורמציה הדיגיטלית.